הלד נ' כלל חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה כספית בגין נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של התובע בזמן שחנתה בחנייה כדין (חניית נכה המיועדת ספציפית למכוניתו של התובע).

התובע טוען כי מכוניתו החונה נפגעה על-ידי מכוניתו של הנתבע 2, אשר היה מבוטח על-ידי הנתבעת מס' 1.

התובע עצמו לא ראה את התאונה, אלא רק את תוצאותיה.

שכנתו – הגב' לוי, ישבה בדירתה, שמעה מכה ורעש של גרירת פח, יצאה למרפסת דירתה וראתה את רכבו של הנתבע כשהוא צמוד ממש לרכבו של התובע. היא טוענת שראתה שרכבו של הנתבע נוסע מרחק קצר מאוד, הנתבע יוצא מן הרכב ואז ראתה גם שהפגוש של מכונית התובע מונח על הרצפה.

סמוך לאחר מכן חזר הנתבע, לגרסתה, לרכבו ונסע מרחק קצר עד שחנה בפינת הרחוב הסמוך (גם הנתבע מתגורר בסמוך). בעקבות זאת, קראה העדה לתובע, בנו ירד תחילה ולאחר מכן גם הוא וסיפרה להם מי הוא הרכב הפוגע, ואף שמעה את בנו של התובע משוחח עם הנתבע ושמעה את הנתבע אומר לו ולתובע שלא ידאג, אלא יכניס את רכבו למוסך והנתבע ישלם את הנזק.

שכנה נוספת, גב' גרינשטיין, העידה אף היא. גם היא יצאה לחלון ביתה לאחר שכבר שמעה קול שהיא מתארת כקול קריעה של מתכת, וגם התיאור שלה את שראתה זהה לתיאור שמסרה הגב' לוי, בהבדלים משניים של פרטים לגבי תוכן השיחה בין התובע ובנו לבין הנתבע.

הנתבע עצמו לא טרח להתייצב לדיון ולא מסר גרסה. בכתב ההגנה נטען כי לא פגע ברכבו של התובע ואיננו מבין מדוע זמן קצר מאוד לאחר שחנה בסמוך, פנו אליו בנו של התובע ולאחר מכן התובע עצמו בטענה כאילו הוא גרם לפגיעה. בכתב ההגנה גם הכחיש שהבטיח לשאת בנזק.

לאחר ששמעתי את התובע ואת שתי העדות, ולאחר שהנתבע 2 לא טרח להתייצב כלל, אין לי אלא לקבל את גרסת התובע. אוסיף שעדות הראייה שעל פניו אין להן כל אינטרס בנדון עשו עלי רושם אמין ביותר, וכי אף שלא ראו את רגע הפגיעה עצמו, הרי עדויותיהן מוכיחות שהנתבע הוא שגרם לנזק בראיות נסיבתיות טובות מאוד.

בכל הנוגע לנזק עצמו – הרי שלתביעה צורפו אישור אי הגשת תביעה, חשבון שכר טרחת שמאי וחוות דעת שמאי בדבר עלות התיקון וירידת הערך. שני אלה מסתכמים יחדיו בסך של 7,684 ₪ ויש להוסיף להם את שכר השמאי בסך 691 ₪, ובסך הכל סכומים אלה יחדיו מסתכמים בדיוק בסכום התביעה שהוא 8,374 ₪.

אני מקבל לפיכך את התביעה במלואה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,374 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (4/11/08).

עוד אני מחייב הנתבעים לשלם לתובע הוצאות המשפט בסך 600 ₪. גם לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 4/11/08.

בשולי הדיון ביקש נציג הנתבעת 1 לציין כי היות והנתבע 2 לא התייצב, יש להטיל הוצאות הדיון על הנתבע 2 בלבד ולא על הנתבעת 1. אין בידי לקבל הטענה משום שהחבות כלפי התובע חלה גם על הנתבעת 1 כמבטחת של המזיק, וכוללת בחובה גם את חבות הנתבעת לשלם הוצאות. היחסים הפנימיים בין הנתבעת 1 לנתבע 2 אינם עניין לפסק דין זה. כמו כן, סכום ההוצאות נקבע ללא קשר להתייצבות הנתבע 2 לדיון או להעדרו ממנו.

הגזברות תעביר סכומי הפיקדון שהפקיד התובע בגין הזמנת עדות התביעה לכל אחת מהעדות.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים באמצעות הדואר.

ניתן היום, כ"ח טבת תש"ע, 14 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: